השבוע השקנו את ספידי מץ’ ב-4 שפות נוספות: הולנדית, שוודית, קוריאנית ופינית. ספידי מץ’ כבר תומך ב-11 שפות! ובינתיים הצטרפו מאות חברים חדשים בצרפתית, ספרדית ופורטוגזית.
דבר נוסף, ספידי מץ’ באנגלית סיים את שלב האלפא ועלה לפרודקשן. ייתכן שבהמשך נעלה שפות נוספות לפרודקשן (כל שאר השפות עדיין באלפא).
בהצלחה!
אורי רודברג
מייסד ומנהל ספידי נט וספידי מץ’,
ספידי פז טכנולוגיות בע”מ.
uri@speedy.net
השבוע השקנו את ספידי מץ’ ב-4 שפות נוספות: גרמנית, ספרדית, פורטוגזית ואיטלקית. ייתכן שבקרוב נוסיף שפות נוספות.
בהצלחה!
אורי רודברג
מייסד ומנהל ספידי נט וספידי מץ’,
ספידי פז טכנולוגיות בע”מ.
uri@speedy.net
היום השקנו את ספידי מץ’ בצרפתית. כעת אנו תומכים בשלוש שפות – אנגלית, צרפתית ועברית. הגרסה הצרפתית עדיין בפיתוח, אבל אתם כבר יכולים להתחיל להשתמש בה.
בהצלחה!
אורי רודברג
מייסד ומנהל ספידי נט וספידי מץ’,
ספידי פז טכנולוגיות בע”מ.
uri@speedy.net
לאחרונה פרסמנו את האתר ספידי מץ’ ונכנסו לאתר הרבה חברים חדשים. לצערי חלקם ניצלו את האתר בשביל לשלוח הודעות ספאם לחברים אחרים. אני מתנצל אם קיבלתם הודעות ספאם כאלה, ואנחנו עושים מאמצים למנוע הודעות ספאם באתר. אם קיבלתם ספאם מחבר/ה באתר או אם ראיתם פרופיל לא ראוי או חבר/ה עם תמונת פרופיל לא ראויה, דווחו להנהלת האתר ואנחנו נטפל בזה.
תודה ובהצלחה,
אורי רודברג
מייסד ומנהל ספידי נט וספידי מץ’,
ספידי פז טכנולוגיות בע”מ.
uri@speedy.net
אתמול השקנו אתר חדש – Vegan Friendly Club. האתר עדיין בבנייה ובינתיים הוספנו קישורים לאתרים שעוסקים בטבעונות.
לדף הפייסבוק של האתר.
אורי רודברג
מייסד ומנהל ספידי נט וספידי מץ’,
ספידי פז טכנולוגיות בע”מ.
uri@speedy.net
אני שמח לבשר לכם שהאתר ספידי מץ’ עלה לאוויר. עבדנו על הקמת האתר הרבה זמן וזה התעכב יותר ממה שצפיתי. יש עדיין מה לשפר, במיוחד בגירסה של האתר לטלפונים ניידים, אבל הגירסה למחשבים כבר עובדת. אתם מוזמנים להיכנס ולהרשם. האתר ידידותי לטבעונים ולצמחונים: אם אתם טבעונים תוכלו לחפש רק בני-זוג טבעונים, או רק צמחונים, או גם וגם, או גם קרניסטים. וגם מבחינת הרגלי עישון וסטטוס מערכת יחסים – כל האפשרויות פתוחות בפניכם. אם בחרתם לדוגמה לחפש רק בני-זוג רווקים, או רק גרושים – בני-זוג שאינם מתאימים לכם לא יראו אתכם בתוצאות החיפוש שלהם. אז היכנסו לאתר, רשמו את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם ואת שמכם – הרשמו לאתר וחפשו בני-זוג. ההרשמה לוקחת רק כמה דקות. יש לתת כתובת מייל תקינה ולאמת אותה, חשוב לנו לוודא שרק אנשים אמיתיים יירשמו לאתר.
בהצלחה!
אורי רודברג
מייסד ומנהל ספידי נט וספידי מץ’,
ספידי פז טכנולוגיות בע”מ.
uri@speedy.net
הוספנו חנות חדשה לאתר ספידי מץ’, שם תוכלו לקנות מוצרים עם הלוגו של ספידי מץ’. תוכלו לראות את כל חנויות המותגים שלנו באתר ספידי סייל. אם לא מצאתם מוצר כלשהו שאתם מעוניינים לקנות, צרו איתי קשר וננסה להוסיף אותו.
תודה,
אורי אבן-חן, ספידי נט.
אנחנו עובדים על הגירסה הבאה של ספידי נט, שתהיה מבוססת על Python ו-Django. ואפליקציה חדשה עבור משתמשי ספידי נט – ספידי מץ’ – אפליקציית הכרויות/התאמות לפנויות/פנויים. ספידי נט וספידי מץ’ יהיו תוכנות חופשיות וקוד פתוח. אנו מצפים להתחיל אלפא שלהם בעוד כשישה חודשים (בסביבות חודש יוני 2016). אנחנו גם רוצים לפתח פלטפורמת תוכנה חופשית לדואר באינטרנט, תוכנת דואר ספידי, ולהמיר את ספידי קומפוזר לפייתון וג’אנגו.
אם אתם מעוניינים לסייע לנו לפתח את פרויקטי התוכנה החופשית שלנו, צרו איתי קשר בדואר אלקטרוני.
תודה,
אורי אבן-חן, ספידי נט.
לינוקס, אחת ממערכות ההפעלה המרכזיות והנפוצות בעולם היא תוכנת קוד פתוח המאפשרת לכל אחד לקרוא את הקוד שלה, לבצע בו שינויים ולהפיץ גירסאות שונות של מערכת ההפעלה. כל הגירסאות של מערכות ההפעלה מסוג לינוקס עושים שימוש בליבת לינוקס, קוד הבסיס של התוכנה.
שורשיה של לינוקס נטועים בתחילת שנות ה-80, בהן ריצ’רד סטולמן, מתכנת אמריקאי הפועל למען תוכנות חופשיות, הכריז על פתיחת פרוייקט גנו – מערכת הפעלה אחרת על בסיס קוד פתוח שתוכננה לקום. פרוייקט גנו נתקל בקשיים רבים בפיתוח ובמקביל, בתחילת שנות ה-90 התחיל לינוס טורבאלדס, מתכנת פיני שהיה אז סטודנט באוניברסיטת הלסינקי, לעבוד על פרוייקט ליבת לינוקס. תחילה הרישיון של ליבת לינוקס היה כתוכנה לא מסחרית – שכל אחד יכול לעשות בה שימוש בחינם אך לא לערוך אותה. בהמשך שונה הרישיון לרישיון של תוכנת קוד פתוח, שמאפשר לכל מי שחפץ בכך לערוך שינויים בתוכנה ולהפיץ אותם.
בעקבות שינוי רישיון התוכנה של לינוקס, צמחה קהילת מפתחי הלינוקס (נהוג לכנות אותה “לינוקסאים” בעברית) שהבינה את הפוטנציאל שעומד מאחורי מערכת ההפעלה. המערכת לא מפסיקה להשתכלל ולהתפתח מאז שהופצה לראשונה וקבוצות רבות עמלות על שיפורים ותוספים עבור לינוקס. חלק מהלינוקסאים עושים זאת כאקט של תרומה לקהילה מתוך אמונה ברעיון הקוד הפתוח, חלק אחר עושים זאת מתוך העדפותיהם האישיות וכדי להתאים את המערכת לצרכים שלהם וחלק אחר עושים שימוש בליבת לינוקס למטרות מסחריות.
בין האירועים המשמעותיים ביותר בתולדות לינוקס, מלבד כמובן לתחילת העבודה על המערכת, הפצתה ופתיחת הקוד לשימוש חופשי, יש לציין את התווספות שולחן העבודה הגרפי בשנת 1997 וחבילת יישומי הסטאר אופיס (מקבילה לחבילת יישומי האופיס של מייקרוסופט, כדוגמת Word ו-Excel) שראתה אור בשנת 2000, שני תוספים שהפכו את התוכנה לנגישה יותר לקהל הרחב.
ישנן הפצות רבות של מערכת לינוקס, כשלכל אחת ייעוד שונה ויש בה דגשים על מאפיינים אחרים, המתאימים יותר לקהל ספציפי. זהו היופי שבלינוקס, שכן משום שהיא תוכנת קוד פתוח יכול כל אחד לעצב אותה על פי צרכיו. בין ההפצות הנפוצות של מערכות לינוקס המבוססות על ליבת לינוקס ניתן למנות את אובונטו (Ubuntu), שבה הדגש הוא על הנוחות והקלות בהתקנה המערכת והפעלתה. גירסה פופולרית נוספת היא CentOS, שנפוצה בעיקר בשימוש בשרתי אינטרנט. גרסת דביאן (Debian) זו הפצה המתוחזקת על ידי מתנדבים ושמה את הדגש על רעיון תוכנות הקוד הפתוח והאידיאולוגיה שעומדת מאחוריה. ישנן עוד גירסאות רבות, כשחלקן מבוססות באופן רחב יותר או פחות על הפצות שונות של מערכות לינוקס.
כיום משמשת לינוקס הן כמערכת הפעלה למחשבים אישיים והן כמערכת הפעלה לשרתים. בתחום המחשבים האישים מערכת לינוקס פחות נפוצה, ולפי ההערכות היא תוספת נתח שוק של כ-3% בלבד, אך בתחום השרתים לינוקס היא אחת התוכנות המרכזיות ביותר וכשליש מהשרתים עושים בה שימוש. אחד מבסיסי השרתים הנפוצים ביותר הוא בסיס LAMP – ראשי תיבות של לינוקס (Linux), שרת האינטרנט אפאצ’י (Apache), בסיס הנתונים MySQL ושפת PHP. ארבעת התוכנות האלה הן חופשיות ומהוות יחד בסיס תוכנה לשרתי אינטרנט מתקדמים המשמשים לאתרים אישיים וגם לאתרים פופולריים כדוגמת ויקיפדיה.
השימוש בלינוקס כפי שמתואר הוא רחב היקף והעובדה שמדובר בתוכנת קוד פתוח היא אחת הסיבות לכך שהתוכנה נהייתה כה פופולרית ומשמעותית בהיסטוריה הטכנולוגית. ההחלטה לאפשר לכל אדם לערוך שינויים בקוד ולהתאים את המערכת לצרכיו הוכיחה את עצמה ככזאת שאפשרה את המשך הפיתוח של התוכנה לאורך שנים, כשעל פי ההערכות הושקעה בה עבודה בהיקף של אלפי שנות אדם, על שלל הפצותיה השונות.
נכתב על-ידי נדב ברגר.
